הקמת חברה חדשה – רישום חברה

הקמת חברה חדשה

 סעיף 2 לחוק החברות שכותרתו "זכות ההתאגדות" קובע כלשונו, כדלקמן:

 "כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור."

 סעיף 3 לחוק החברות קובע:

 "לחברה יכול שיהיה בעל מניה אחד."

משמע, כל אדם ו/או חברה יכולים לנהל פעילות עסקית באמצעות חברה בע"מ (בעירבון מוגבל).

נצא מתוך נקודת הנחה שבשעה טובה ומוצלחת החלטתם (לאחר בחינת דרכי ההתאגדויות השונות) על הקמת חברה או על ניהול העסק הקיים שלכם הרשום כעוסק מורשה דרך חברה.

הערה – ישנם מספר דרכי התאגדויות, כגון: שותפות רשומה או בלתי רשומה, שותפות מוגבלת, הקמת חברה, חברה בע"מ, עמותה, אגודה שיתופית (כמו כן, ישנן חברות ציבוריות, חברות מעורבות – הפועלות מכוח החוק), מלכ"ר וכו'.

 באמירת אגב, מבחינת דיני המס, ישנן השלכות מיסוי לחברות שונות בהתאם להצהרה שהוגשה לפקיד השומה, כגון: חברה משפחתית, חברת יחיד, שותפות וכיוצ"ב.

ברשימה זו נשקיף במבט ממעוף הציפור ונבחן על קצה המזלג את היתרונות והחסרונות בניהול פעילות עסקית באמצעות חברה בע"מ.

 אך בטרם ניכנס לעובי הקורה, נבחן את הביטוי "אישיות משפטית נפרדת" שהינו הביטוי הבסיסי בדיני החברות. יובהר כי, חברה הינה אישיות משפטית מלאכותית המתקיימת מכוח החוק בלבד.

 יש להבחין בין אישיות משפטית טבעית, כגון אדם – בהתאם לאמור בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – תשכ"ב – 1962.

"כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד ליום מותו"

להבדיל מאישיות משפטית מלאכותית, אישיות שכזו הינה אישיות שהדין יצר אותה, כגון עמותה, מדינה, חברה וכו'כמוסבר בסעיף 4 לחוק החברות התשנ"ט – 1999:

 "חברה הינה אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד".

במילים אחרות ניתן לפרש זאת כך – כאשר קבוצה של אנשים פועלים ביחד ומחליטים על הקמת חברה, נוצר תאגיד – יצור חדש, בעל זהות נפרדת מהחברים בו. ליצור הזה יש שם (שם החברה), מספר (מספר חברה פרטית – ח.פ.), כתובת (מען החברה), אבא ואמא (בעלי המניות והדירקטורים).

חשוב לציין כי יצור זה (התאגיד הנ"ל) עשוי לתבוע ולהיתבע בנפרד מהחברים שיצרו אותו. יחד עם זאת, יצור זה עדיין מוגבל במידה מסוימת, למשל: הוא אינו יכול למות או לשבת בכלא וכו'.

 מהאמור, אנו למדים כי ישנה הבחנה מאוד דיכוטומית בין בעלי המניות לבין החברה. להבחנה זו מספר השלכות:

 לפרטים נוספים: 1-700-555-565

  1. חברה בעירבון מוגבל (בע"מ) – המודל הקלאסי, מרבית החברות בישראל מוקמות כחברה בע"מ ושמה מעיד על יתרונה, למשל, אם חס וחלילה החברה שהקמנו צברה חובות ולחברה כאישיות נפרדת אין יכולת לפרוע את החובות לנושים. אזי בעלי המניות יהיו ערבים לחובות החברה עד גובה הסכום הכולל בעד מניותיהם. הסבר –  כאשר מקימים חברה, אז למעשה מחזיקים בחברה באמצעות מניות ובעלי המניות אחראים לחובות החברה עד לגבול הכספי בעד כל מניה שברשותם בדיוק בסכום אותו רשמו בעת הקמת החברה. אלא אם כן, הרחיבו בעלי המניות את הגבול האמור בשעבודים, ערבויות ובמסמכים שונים. לדוגמא: כאשר בעלי המניות יבקשו הלוואה ממוסד בנקאי בשם החברה. המוסד הבנקאי ידרוש אחד מהשניים או שבעלי המניות יעמידו נכס ספציפי כבטוחה או שבעלי המניות יהיו ערבים באופן אישי לחובות החברה, כהגנה למוסד הכספי במקרה שלא יתאפשר לחברה להחזיר את הכספים שהלוותה. במקרה שכזה, ישנו הליך הקרוי "הרמת מסך". לפיו, במקרים קיצוניים "מרימים" את המסך שחוצץ בין בעלי המניות לחברה ורואים אותם יחד כגוף אחד.
  1. יתרונות מיסוי – נביא להלן בקליפת האגוז את עיקרי הדברים, כלהלן:

1)       חברה בע"מ חייבת במס חברות בשיעור של 25% (השיעור היה אמור לרדת לתקרה של 18%, אולם לאחר וועדת טרכטנברג הוא עלה ל 25% והצפי שיגיע ל – 26%) לעומת יחיד המשלם את שיעור המס השולי המקסימאלי.

2)       בעת חלוקת דיבידנד, שיעור המס היה בין 20% ל – 25%. אך, לאחר וועדת טרכטנברג ינוע בין 25%-30%.

    א.         הערה במידה והדיבידנד מועבר למשל, בין חברה בת לאם השיעור יהיה 0% וישנם מצבים המשתנים בהתאם להוראות השעה כדוגמת דיבידנד 12%. בנוסף ראוי לציין כי, מאחר ודיבידנד אינו נכלל בגדר הכנסה פירותית לא יחול בעת החלוקה חיוב בביטוח לאומי בגין ההכנסה ההונית.

3)       לסיכום לעניין מיסוי חברות, הואיל ושיעור מס החברות נמוך משיעור המס המוטל על היחיד, אזי חברה עשויה לייעד הכנסה גדולה יותר  להשקעות מהרווחים שצמחו לחברה לעומת יחיד המשלם גם מס הכנסה וגם ביטוח לאומי על הכנסותיו.

להבנת עומק הסוגיה ראה מאמר "התאגדות באמצעות חברה – ביטוח לאומי ואופציות" לחץ כאן

  1. הלוואת בעלים – בעת הקמת חברה חדשה או במהלך חייה, הבעלים עשויים להעמיד לחברה באופן נפרד מהכספים שהושקעו בגין רכישת מניות החברה, הלוואה המיועדת לשמש כאמצעי למימון פעולותיה השונות של החברה. דהיינו, לאחר שהחברה צוברת רווחים ראויים לחלוקה, ההלוואה הנ"ל עשויה לשמש כדרך למשיכת רווחי החברה שאינה חייבת במס (הואיל ומדובר בהחזרת הלוואה) אך זאת למעט הריבית בגין ההלוואה. לעומת זאת, בעלים שלא העניק לחברה הלוואה, בעת חלוקת דיבידנד, יחויב היחיד במס בשיעור הנע ברגיל בין 30%-25%.

25% = בעל מניות שאינו מהותי = מחזיק מתחת ל – 10% ממניות החברה.

30% = בעל מניות מהותי = מחזיק מעל 10% ממניות החברה.

  1. חסרונות – בעת הקמת החברה משולמת אגרה עבור רישום החברה בסך של 2,591 ₪ ובמשך חייה, חייבת החברה בתשלום בגין אגרת שנתית לרשם החברות בסך של כ – 1,470 ₪. בנוסף, ברוב המקרים עלות הנהלת החשבונות של חברה יקרה יותר מעוסק מורשה וכן כאשר מתקבלת החלטה באסיפה הכללית לפיה החברה תפורק, יש למנות לחברה מפרק (בד"כ עו"ד), הליך זה קרוי "פירוק מרצון" שהינה ההליך הנ"ל מהווה את הדרך הנפוצה לחסל חברה. ההליך כרוך בתשלום שכר טרחה לעורך דין, בתוספות לאגרות פרסום לרשם החברות, שליחויות והוצאות נוספות.

מייל: shalom@l-law.co.il  טלפון: 03-5600265

המידע המוצג באתר אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף להתייעצות עם עורך דין מקרקעין. כל הסתמכות על המידע היא באחריות הגולש בלבד. הגלישה היא בהתאם לתקנון האתר
© 2013 כל הזכויות שמורות ל - l-law.co.il | משרד עו"ד לוי-ברוכים | עורך דין מקרקעין - מיסוי - הוצאה לפועל - משפט מסחרי
אתרים מותאמים לסלולרי אינטרנט לעסקים