הרמת מסך ההתאגדות בתיק ההוצאה לפועל

בית המשפטכולם יודעים, כי במקרים רבים זכייה בפסק דין יפיפה ומנומק כנגד הנתבע, במסגרתו קבל בית המשפט את כל טענותיכם וחייב את הנתבע בתשלום סכומים גבוהים ככל שיהיו, היא רק חצי הדרך כאשר חצי הדרך השנייה, היא לגבות את אותו תשלום שנקבע במסגרת פסק הדין.

ברגיל, התובע יתכבד ויגיש את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, בכדי לאכוף את פסק הדין. במקרה הטוב, יצליח הזוכה בסופו של יום לגבות את החוב שנפסק לטובתו מהחייב.

אולם, עולה הסוגיה – מה יעשו אותם זוכים שגילו שהחייב  עושה לאל ידו על מנת להתחמק מתשלום החוב, כאשר אחת הדרכים הקלאסיות לעשות כן הינה באמצעות המשך קיום פעילותו העסקית במסגרת חברה חדשה שהקים?

הרבה נאמר ורבות נכתב על המרדף האין סופי בין הזוכה לחייב והדרכים הרבות והשונות בהם נוקטים חייבים כדי להתחמק מתשלום החוב. במאמרנו זה נעסוק  בסוגיה הבעייתית הנ"ל והשלכותיה  ונציע פתרונות יצירתיים וחדשניים להתמודדות עמה.

נניח לצורך ההמחשה, כי אותה חייבת חמקנית, היא למעשה חברה בע"מ (בערבון מוגבל) שכנגדה ניתן פסק הדין (בהמשך מאמרנו נתייחס גם לחייבים אחרים כדוגמת עוסק מורשה וכדו'). בהתאם לדין הישראלי, אותה חברה מבחינה משפטית, היא למעשה אישיות משפטית אשר נפרדת מבעליה והינה כשרה לכל זכות, חובה ופעולה. לדוגמא, חברה יכולה לתבוע ולהיתבע, לפתוח חשבון בנק וכדו'.

משמעות הדבר מבחינת הזוכה הינה, כי החברה היא גוף מאוגד, נפרד ועצמאי מאותו אדם שעומד מאחוריה (בעל מניות) ולמעשה, מבחינה רעיונית, קיים מסך שמפריד בין החברה לבין בעלי מניותיה שבעטיו, ניתן לפעול בתיק ההוצל"פ שפתחתם, נגד החברה בלבד ולא נגד בעלי מניותיה ו/או אנשים אחרים העומדים מאחוריה.

בדרך כלל, על הנושה לפעול לשם הרמת המסך באמצעות נקיטת הליך משפטי מתאים ולשכנע את בית המשפט שיש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין בעל מניותיה ולהוכיח שיש הצדקה לסטייה מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

נוכח הפסיקה שהתגבשה בשנים האחרונות נקבע, כי נושה יכול לפעול, במסגרת תיק ההוצאה לפועל, נגד החייב עצמו ו/או נגד חברות חדשות שהוקמו הקשורות (במישרין ו/או בעקיפין) לחברה החייבת. לשון אחרת, לצורכי גביית החוב בתיק ההוצל"פ, רואים את החייב ו/או את אותן חברות חדשות, כחייבים בתיק ההוצל"פ ובהתקיימות תנאים מסוימים ניתן לעקל את נכסי אותן חברות בין אם הם נמצאים בידיהן ו/אן בידי צד שלישי.

אותה פעולה משפטית הקרויה "הרמת מסך" בתיק ההוצל"פ, נראית לכאורה פשוטה. אולם, לא כך הדבר מאחר ובהתאם לפסיקה שהתוותה את המסלול, מוטל על כתפי הזוכה הנטל להוכיח שאותן ישויות משפטיות חדשות, הן למעשה אותה חברה חייבת רק בכובע שונה. מקריאה מדוקדקת של הפסיקה ניתן להסיק, כי במשך השנים התווספו  מספר פרמטרים שבאמצעותם ניתן יהיה לבדוק האם אכן מדובר בישויות משפטיות זהות אשר חבשו לצורכי התחמקות מחובות כובע חדש, או שמא המדובר באמת ובתמים בחברות חדשות.

אנו סבורים, כי מההיבט של דיני ההוצאה לפועל, מדובר בפסיקה מהפכנית, אשר לה יש משמעויות לא רק מההיבט התיאורטי המשפטי גרידא, אלא גם מההיבט המעשי המביאה בשורה של ממש לציבור הזוכים. דרכו של הזוכה בעקבות הפסיקה הנ"ל, לשים ידו על נכסים לצורך גביית החוב ולעיתים אף לשתק את הפעילות העסקית של החייב, התקצרה משמעותית.

בטרם נחתום מאמרנו זה, ברצוננו להדגיש מספר נקודות חשובות בהקשר של הרמת מסך ההתאגדות בתיק ההוצאה לפועל.

בהמשך לפסיקה שהתפחתה בשנים האחרונות אשר התייחסה בעיקרה להרמת מסך התאגדות בין חברה לבין בעלי מניותיה, בעת האחרונה הורחבה המגמה הנ"ל ובהתאם לכך, בקשות שהוגשו לרשמי ההוצאה לפועל ל"הרמת מסך הפוכה" התקבלו. כלומר, לא מדובר בהרמת מסך קלאסית בין חברה לבעל מניותיה בלבד, אלא בהרמת מסך בין כל ישות משפטית שהיא לבין ישות משפטית אחרת (שותפות, חברה, בעל מניות, עוסק מורשה וכדו') והכל כמובן, בהנחה שהזוכה עמד בנטל הראייתי המוטל עליו.

כמו כן, חלה התפתחות נוספת בנקודה שבעבר עמדה לרועץ לזוכים, לפיה אותם חייבים חמקנים הקימו ישויות משפטיות חדשות כאשר מאחוריהן עומדים צדדים שלישים (בלשון עממית – "קופים") ולא החייבים עצמם. לדוגמא, ננקטו הליכי גבייה נגד חייבים שאפילו לא רשומים כבעלי מניות בחברות.

יחד עם זאת, נראה שניתן לסמן את הבלם לאותה גישה מרחיבה, ביחס לנכסי מקרקעין ובמקרים כאלו, מופנים הזוכים אחר כבוד לבית המשפט המוסמך, לנקיטת ההליך המשפטי המתאים.

לסיכום. המשך קיום פעילות עסקית של חייבים באמצעות ישות משפטית אחרת, לצורך התחמקות מתשלום החוב, היא אינה כבר תופעה זרה במחזותינו וישנה דרך משפטית ראויה להתמודד עם תופעה זו, באמצעות הרמת מסך בתוך תיק ההוצאה לפועל.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד מתתיהו ברוכים באחד מהאמצעים הבאים:

טלפון: 03-5600265 ו/או במייל Matitiahu@l-law.co.il