פשיטת רגל – צו הפטר

עורך דין פשיטת רגלהכותב: עו"ד שלום לוי

  • יש לך חובות?
  • רוצה לקבל הגנה מפני הנושים?
  • מעוניין למחוק חובות? לקבל 'צו הפטר' במהירות?

למשרדנו ניסיון רב שנים בליווי הליכי פשיטת רגל. חשוב לדעת כי טיפול מהיר, יעיל ומקצועי יאפשר לך לקבל הגנה אמיתית מפני הנושים, יאפשר ביטול חובות ואף קבלת צו ההפטר המיוחל. אנחנו כאן כדי שתקבל את ההגנה המגיעה לך בחוק!

>>כיצד מתמודדים עם הוצאה לפועל? לחצו כאן למידע נוסף

הסיבה העיקרית שבגינה חייבים מכניסים את עצמם להליכי פשיטת רגל, הינה רצונם בסופו של יום, לקבל את "צו ההפטר" המיוחל. במאמר זה נסביר בתמצית מהו למעשה אותו צו, מהם התנאים שעל החייב לעמוד בהם בכדי לקבל את הצו המיוחל, על אילו חובות צו ההפטר אינו חל ובאילו סיטואציות לא ניתן לקבל צו הפטר.

כהערה מקדמית נציין, כי בהתאם להוראות סעיף 61(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), רק חייב שהוכרז פושט רגל, זכאי להגיש בקשה למתן צו הפטר והכרזה זו מתבצעת, רק לאחר שניתן כנגד החייב צו כינוס נכסים והחייב עמד בתנאים להכרזה, ועניין זה יידון במאמר פרי משרדנו, שיראה אור בקרוב.

הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר, מחד, לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין נושיו, מתוך רצון לשמור ולהגן על קניינם של הנושים. מאידך, הליכים אילו נועדו ליתן לחייב שמזלו לא שפר עליו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, ולקיים עצמו בדרך מכובדת מתוך רצון לשקמו מחדש, על ידי הפטרתו מחובותיו.

רבים נוטים לחשוב, כי הדרך לקבלת צו הפטר באמצעות נקיטת הליך פשיטת רגל, היא קצרה. אולם, בבחינת השיקולים שבית המשפט שוקל, בדונו בבקשת חייב למתן צו הפטר ניתן ללמוד, כי הדרך אינה קצרה כלל, ולעיתים רצופה במהמורות.

השיקולים שהותוו במהלך השנים, לבחינת בקשה למתן צו הפטר, הינם לא רק פרי הפקודה אלא גם פרי הפסיקה, ולהלן עיקרם בתמצית:

  1. תום ליבו של החייב – סעיף 63(ב)(1) לפקודה קובע, כי חייב שנהג במהלך הליך פשיטת הרגל בחוסר תום לב, מתוך מטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, אינו זכאי לקבל צו הפטר. שיקול מהותי זה כולל את נסיבות קריסתו של החייב, אופן יצירת החובות וכיוצ"ב. בנקודה זו נדגיש, כי בית המשפט העליון הרחיב את תחולת הבדיקה גם ביחס לתקופה שקודמת להליכי פשיטת הרגל, בעת יצירת החובות ולא רק במהלך הליכי פשיטת הרגל עצמם (ע"א 307/12 ישראל בלום נ' כנ"ר (פורסם במאגרים, 14.8.12), פסק דינו של כב' השופט דנציגר) ;
  2. היקף חובותיו של החייב – ניתן למנות שיקול זה לא רק במסגרת השיקולים הכלליים, אלא גם בשיקול הפרטני של חובת תום הלב של החייב. שכן, יצירת חובות בהיקפים גדולים יכולה לשלול במקרים מסוימים, את הזכאות למתן הפטר. נחדד שיקול זה ונציין, כי קיומו של חובו בדין קדימה אינו מהווה שיקול אם ליתן לחייב צו הפטר אם לאו, ובבחינת מתן הפטר מתייחס בית המשפט לחוב בדין קדימה כיתר החובות שאושרו (על הלכה זו חזר לאחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים בפסק הדין מיום 16.10.13, בעניין בפש"ר (י-ם) 3125/06 ניר צין נ' כנ"ר י-ם);
  3. פוטנציאל פירעון עתידי – כושר השתכרותו העתידי של החייב, מהווה נכס לכל דבר ועניין מבחינת הנושים ולעיתים, לשיקול זה ישנה השפעה מכרעת על גורלה של הבקשה למתן צו הפטר (שוקלים את המאמץ מצדו של החייב למצות פוטנציאל השתכרותו במסגרת ההליך).
  4. עמידה בהוראות הפקודה ותנאי צו הכינוס – במסגרת ההליך, נדרש החייב לעמוד בדרישות הבסיסיות שהן הגשת דו"ח ראשוני מפורט וכן הגשת דו"חות חודשיים, מגובים באסמכתאות אודות הוצאותיו והכנסותיו ותשלום צו התשלומים החודשי, התייצבות לחקירות, מסירת מידע ומסמכים וכיוצ"ב. בנוסף, נדרשים חייבים לעמוד בהוראות ספציפיות בהתאם לכל מקרה ומקרה.
  5. משך ההליך – שיקול נוסף הינו משך התקופה בה חוסה החייב תחת צילו של הליך הפש"ר וכפי שהיטיב לציין זאת בית המשפט בעניין ניר צין: "יש להביא בחשבון, כנימוק מרכזי, כי מדובר בחייב הנמצא בהליך במשך שנים ארוכות, מתנהל בתום לב ומשלם תשלום חודשי גבוה יחסית…" (שם, בפסקה 14). (נציין, כי ישנה כיום רפורמה של כונס הנכסים הרשמי להגביל את הליך הפש"ר בכדי ליתן לחייב וודאות לסיומו של ההליך)
  6. עמדת הנאמן –תפקידו של הנאמן, אשר ברב המקרים קודם למינויו שימש כמנהל המיוחד, הוא לא לכנס את נכסי החייב, אלא גם כפי שהדבר מצוין בהוראות הצווים שניתנים על ידי בית המשפט, לחקור את נסיבות קריסתו של החייב כאשר במסגרת חקירות אילו, נחקר החייב באופן אישי על ידו. מכאן יוצא, כי לעמדתו של הנאמן ישנה חשיבות מכרעת לסיכויי הבקשה למתן צו הפטר.
  7. עמדת כונס הנכסים הרשמי – גם לעמדתו של הכנ"ר, כגורם המופקד מטעם המדינה על הליכי הפש"ר וכמפקח על בעל התפקיד בתיק, ישנה חשיבות. שכן, הכנ"ר במסגרת עמדתו, בודק שהליכי הפש"ר בתיק הספציפי בוצעו כנדרש.
  8. עמדת הנושים – ברור, כי כאשר הנושים מסכימים למתן צו הפטר הדרך’ לקבלת הצו הינה קלה יותר. אולם, אימת שנושי החייב מתנגדים למתן הצו, בטח ובטח כאשר מועלים עד ידם נימוקים כבדי משקל  בדמות אי מימוש נכסי החייב או למצער בדיקת אפשרויות המימוש, הדרך לקבלת הצו מתארכת ולעיתים במקרים המתאימים, גם נכשלת.
  9. התועלת בהימשכותם של הליכי הפש"ר – במקרים בהם הימשכות ההליך לא תניב כל תועלת לנושים, כדוגמת חייב בעל פוטנציאל פירעון עתידי נמוך, יש מקום לשקול בחיוב מתן הפטר. כך לדוגמא, בית המשפט קבל בקשה להכריז על חייב כפושט רגל וליתן לו במקביל גם צו הפטר, נוכח מצבו הרפואי הקשה ונוכח העובדה שמצבו לא צפוי להשתנות לטובה גם בעתיד (פש"ר 57341-01-11 כלפון ואח' נ' כנ"ר י-ם (מאגרים משפטיים, 31.10.12).

משהוגשה ע"י עורך דין פשיטת רגל הבקשה למתן צו הפטר, ייקבע דיון בבקשה כאשר אליה יזומנו גם נושי החייב. עובר לדיון יגישו הנאמן וכונס הנכסים את עמדתם לבקשה וכן לעיתים גם הנושים עצמם מגישים עמדתם ובדיון עצמו, מונחים כבר בפני בית המשפט עמדת כל הצדדים, לצורך מתן החלטה בבקשה.

בסעיף 63 לפקודה קבע המחוקק סייגים, אשר בהתקיימם רשאי בית המשפט לא ליתן הפטר, או להתלות את מתן צו ההפטר לתקופה כפי שימצא לנכון או בתשלום דיבידנד בשיעור מינימאלי של 50%. העובדות אשר מסייגות מתן צו הפטר הינם התנהגות החייב בחוסר תום לב בהליך הפש"ר, ניהול לקוי של פנקסי חשבונות עסקו של החייב בשלוש השנים שקדמו לפשיטת הרגל, יצירת חובות חדשים לאחר מתן צו הכינוס, ביצוע העדפת נושים לפני מתן צו הכינוס, החייב הוכרז כפושט רגל בחמש השנים האחרונות או שהיה החייב היה אשם במרמה.

 עוד חשוב לציין חריג נוסף ביחס לצו ההפטר, כי הוא אינו חל על חובות מסוימים, כמפורט בסעיף 69 לפקודה, ובכללם חוב של שותפו של פושט הרגל וחוב מזונות. נוכח היעדר ידיעה, לעיתים חייבים מכניסים עצמם להליך של פש"ר, מתוך מטרה לקבל הפטר מבלי בכלל לדעת שההפטר שיקבלו יהיה צו "הפטר ריק", כפי שהיטיב להסביר זאת בית המשפט העליון בפשרת גמזו (רע"א 3050/12 פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו (מאגרים משפטיים, 18.11.12): "במישור העקרוני, צו הפטר מסיים את הליך פשיטת הרגל. אלא שבענייננו מדובר בצו הפטר ריק: חוב המזונות הוא החוב היחיד שתלוי ועומד נגד החייב, אך צו ההפטר איננו חל על אותו חוב מזונות. יתירה מזאת, בית המשפט לענייני משפחה הכריע כי חוב המזונות יישאר על כנו. יוצא שזהו צו הפטר ריק, במובן זה שאין לו – לכאורה – כל משמעות. דעתי היא שצו הפטר ריק, מעצם טבעו, איננו מסיים את הליכי פשיטת הרגל של החייב. אין זה סביר לטעון כי צו שמלכתחילה איננו חל על חובו היחיד של פלוני (חוב המזונות) – יהווה את אקורד הסיום של הליכי פשיטת הרגל. הלוא החוב היחיד שבגינו נמצא החייב בפשיטת הרגל הוא חוב המזונות. ממילא, כל עוד לא הופטר החייב מאותו חוב מזונות – אין מקום להכריז על סיום הליכי פשיטת הרגל".

לסיום נציין, כי נקיטת הליך פש"ר על ידי עורך דין פשיטת רגל (המייצג חייב) מתוך מטרה לקבל הפטר בסופו של יום, אינו דבר של מה בכך. בטרם נקיטת הליך זה, על החייב להבין היטב את החובות שעליו למלא במסגרת הליך זה וכן יש לבחון את אפשרויות מימוש נכסיו במסגרת ההליך ועמידתו במכלול השיקולים לצורך מתן הצו המיוחל.

 

לפרטים נוספים, ניתן לפנות אל עורך דין פשיטת רגל מתתיהו ברוכים באחד מהאמצעים הבאים:

מייל: shalom@l-law.co.il  טלפון: 03-5600265