לא כל חוב אבוד הוא באמת אבוד, וגם אם כן, עדיין ניתן לקבל החזרים מרשויות המס

חוק מיסוי מקרקעיןלפני שאצה דרככם לרשום בספריכם חוב כ"חוב אבוד" חשוב לדעת, שלא כל חוב הוא חוב אבוד וישנן דרכים שונות ומגוונות לנסות ולגבות אותו. יתר על כן, ובהנחה ואכן בסופו של יום באמת ובתמים מדובר בחוב אבוד נבקש להסביר לכם במאמר זה, כי עדיין ניתן במקרים המתאימים לקבל החזרים מרשויות המס, בגין המס ששולם על הכנסה שדווחה, אשר לא נתקבלה בפועל.

חוב אבוד, האומנם?

נכון הדבר שישנה מגמת הפחתה בכמות תיקי ההוצאה לפועל במדינת ישראל אך עדיין, נכון לתום שנת 2012, קיימים למעלה מ- 2.7 מיליון תיקים פתוחים, בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ. חשוב להדגיש, כי מערכת ההוצאה לפועל הינה מערכת פאסיבית, אשר אינה פועלת עבור הזוכה ואינה נוקטת פעולות גבייה כלשהן עבורו.

הלכה ולמעשה, על הזוכה לנהל את תיק ההוצאה לפועל, החל מפתיחתו, דרך המצאת האזהרה לחייב, נקיטת פעולות מתאימות במועדים המתאימים וכלה במעקב אחר פעולות הגבייה ונקיטת הליכים מתאימים לכשעוקלו נכסים של החייב.

נדגיש ונציין, כי לעיתים הזוכה חושב שמדובר בחוב אבוד ומדובר בחייב כלשון הזוכים, ש"לא ניתן לגבות ממנו אגורה". לא כך הדבר ועורך דין הבקיא בדיני הוצאה לפועל ובדיני פשיטת רגל, יכול לעשות שימוש בכלים החוקיים העומדים לרשות הזוכה, אשר כלל אינם ידועים לו, לצורך גביית החוב. לא רק זאת, גם הדרך הפרוצדוראלית לנקיטת ההליכים אינה פשוטה וישנם טפסים ספציפיים שנדרשים לצורך נקיטת כל הליך והליך (ניתן גם לבצע חלק מפעולות הגבייה דרך תוכנות מתאימות אשר נמצאות בממשק ישיר עם מערכת המחשוב של ההוצל"פ).

נקודה נוספת וחשובה מאוד הינה העובדה, שלפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יכול הזוכה באופן עקרוני לפעול רק נגד נכסים הרשומים על שם החייב. חריג לכלל זה ניתן ללמוד מאמרנו שפורסם ביום 10.11.2013, בבטאון משרדנו מספר 4 בנושא "הרמת מסך ההתאגדות בהוצאה לפועל". לכן, במקרים המתאימים יש לשקול נקיטת הליכי פשיטת רגל נגד החייב אשר מכוחם, ניתן לא רק להיחשף למידע רב יותר אודות החייב, אלא גם לנקוט בהליכים נגד נכסים שאינם רשומים על שמו ו/או נכסים שהחייב העניק לאחרים בעבר (במקרים מסוימים ניתן לבטל הענקת נכסים של חייב לצד ג' 10 שנים אחורה).

כפי שנוכחנו לראות, אסור להרים ידיים ולחשוב, שכל חוב הוא חוב אבוד ויש למצות את הליכי הגבייה עד תום. רק לאחר שמוצו כל ההליכים כדבעי, ניתן יהא להכריז על חוב כ"חוב אבוד". יחד עם זאת, עדיין לא נסתם הגולל, ויש מקום לבחון קבלת החזרים מרשויות המס, בגין המס ששולם על ההכנסה שדווחה, אשר כאמור לא שולמה בפועל בסופו של יום.

החזרים לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ")

בהלכת אלקנה (בע"א 2112/95) נקבעו חמישה מבחנים מצטברים לקבלת החזר מע"מ בגין חוב אבוד, כדלקמן:

  1. בוצעה עסקה (כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מע"מ);
  2. הוצאה חשבונית (בהתאם להוראות סעיפים 45 ו- 47 לחוק ו- סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, (נוסח חדש));
  3. שולם המע"מ בגין החשבונית (בהתאם להוראות סעיף 69 לחוק מע"מ);
  4. המוכר או נותן השירות לא קיבל את התמורה (בכסף או בשווה כסף);
  5. החוב הפך להיות חוב אבוד (כהגדרתו לפי תקנה 24א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "תקנות מע"מ"));

תקנה 24א לתקנות מע"מ מגדירה "חוב אבוד" כך: "סכום מס ששילם עוסק בעד עסקה, ושהוכח להנחת דעתו של המנהל, שהפך להיות אבוד."

המדובר בהגדרה טאוטולוגית אשר לא מסייעת בידינו. יחד עם זאת, בהוראות הפרשנות שפרסמה המחלקה המקצועית במע"מ מיום 7.5.12, נכללו הנחיות לעניין הכרה בחוב אבוד ודרך קבלת החזר מע"מ אשר שולם בגין חוב אבוד, אשר מקלות מאלה שנקבעו על ידי מחוקק המשנה בתקנות המע"מ, כדלקמן:

א.      חוב של חייב שננקטו נגדו הליכי חדלות פירעון – ניתן להכיר בחוב כחוב אבוד בכפוף לאישור מפרק או נאמן – החידוש גם במקרים בהם המפרק או הנאמן יאשרו בכתב כי סיכויי גביית החוב קלושים ביותר מבלי להמתין לחלוקת דיבידנד סופי.

ב.      במקרה בו מונה כונס נכסים לחברה (על כלל נכסיה) – יש להמציא אישור מהכונס כי השעבוד הצף החל על נכסי החברה באופן כזה שאין לחברה נכסים נוספים וכי אין הוא צופה כי יותרו כספים לאחר התשלום לנושה מובטח.

ג.        במקרה בו ננקטו הליכי הוצל"פ – בעל החוב נקט בהליכי הוצל"פ לפחות כנגד רבע  מסכום החוב והוכח כי החוב הינו חוב אמיתי והליכי ההוצל"פ לא הניבו תוצאות, יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד. כמו כן במקרה בו לאחר ביצוע חקירת יכולת לחייב, רשם ההוצל"פ הורה על מתן צו תשלומים, לרבות במסגרת פריסת החוב בהליכי איחוד תיקים, לפיו החייב ישלם לבעל החוב תשלומים תקופתיים שאינם עולים על 1% מסכום החוב הנטען להיות חוב אבוד, יוכר מלוא החוב כחוב אבוד במועד מתן הצו ובעל החוב יהיה זכאי להוציא הודעת זיכוי.

ד.      חוב שנמחק במסגרת הסדר נושים בכפוף לאישור בית המשפט המחוזי – יש להמציא אישור הנאמן להסדר הנושים המפרט את שיעור הפירעון של בעל החוב הצפוי על פי ההסדר. במקרה זה ניתן להכיר ביתרה כחוב אבוד במועד אישור בית המשפט.

 ה.      מקרים נוספים בהם יוכר החוב כחוב אבוד, אף אם לא התקיים האמור לעיל, כדלקמן:

ה1. החייב נפטר ואין בעיזבון נכסים הניתנים למימוש.

ה2. החייב עזב את ישראל ואין נכסים למימוש.

ה3. כאשר לא מדובר בסכומים גבוהים רשאי הממונה האזורי להכיר בחוב כחוב אבוד בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:

ה3(1). עלות גביית החוב גבוהה מסכום החוב עצמו.

ה3(2). ננקטו הליכים סבירים לגביית החוב ואשר לא הניבו תוצאות (כגון: מכתב התראה והפסקת התקשרות).

ה3(3). מרבית העסקאות של בעל החוב הן עם לקוחות שאינם רשומים כ"עוסק" לפי חוק מע"מ.

לסיכום, עיננו הרואות כי במקרים מסוימים לא רק שלא כל חוב הוא באמת אבוד, אלא שגם אם באמת ההפך החוב לאבוד, ניתן במקרים מסוימים למזער את הנזק בדרך של קבלת החזר המע"מ ששולם על ידי העוסק, המשמש במקרה זה כמעין פקיד גבייה של מס ערך מוסף.

בשולי הדברים נציין, כי ישנן השלכות נוספות לעניין מס הכנסה אשר קצרה היריעה מלפרטן במאמרנו זה וסוגיה זו תדון במאמר נוסף אשר עתיד להתפרסם ע"י משרדנו.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד מתתיהו ברוכים באחד מהאמצעים הבאים:

מייל: shalom@l-law.co.il  טלפון: 03-5600265