כיצד מבטלים עיקול מקרקעין ישן נושן?

סעיף 41 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") קבע המחוקק, כי עיקול מקרקעין אשר בחלוף 3 שנים מיום הטלתו לא נעשו פעולות לשם מימושו, דינו בטלות. למקרא הסעיף נראה שמדובר במלאכה פשוטה אולם בפרקטיקה, בקשות שמוגשות ללא נימוקים מתאימים, כפי שאלה הותוו בפסיקה, נדחות בזה אחר זה במקרה הטוב ובמקרה הרע, "גורמות לדובים לקום משנתם", ולפעול נגד החייב.

 לצורך הדיון, להלן נוסחו של סעיף 41 לחוק ההוצל"פ: 

41. עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי סעיף 37, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.

הפסיקה בנוגע לסעיף הנ"ל היא מועטה אך יחד עם זאת מפסיקה זו ניתן ללמוד אימתי תתקבלנה בקשות חייבים או צדדי ג' במקרה הצורך, להסרת העיקול. לאחרונה ניתן ביום 8.8.11 פסק דין, ברע"צ (פ"ת) 28055-09-10 עזבון המנוח אמנון דודגר ז"ל באמצעות יורשיו נ' יוסי סברדלוב ואלי נחום (נבו) (להלן: "פסק הדין בעניין המנוח") שם, התקבלה בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי יורשי המנוח, לביטול עיקול שהוטל ביום 3.12.00 מחמת חוסר מעש מצד הזוכה והיעדר תועלת בהותרת העיקול על כנו.

 "אכן זכותו של זוכה, אשר לזכותו עומד פסק דין חלוט, לגבות את החוב המגיע לו. יחד עם זאת יש להגן על זכות החייב כבן אנוש. לא ניתן להחזיק חייב סתם כך כבן ערובה, כשחרב העיקול מתנופפת מעל ראשו, מבלי שנעשה בעיקול שימוש מועיל לשם גביית החוב במשך שנים ארוכות, כאשר החוב הולך ותופח."                        [ההדגשה אינה במקור – מ.ב.]

מפסק הדין בעניין המנוח ניתן ללמוד, כי לצורך קבלת הבקשה, יש להוכיח שממועד הטלת העיקול לא רק שלא נעשה שימוש בעיקול כלשון פסק הדין, אלא שימוש מועיל לצורך גביית החוב. יש לדקדק בעניין זה ולהטעים, כי לפני הגשת הבקשה יש לערוך שיעורי בית ולבדוק אילו פעולות נעשו ואילו לא נעשו בהתייחס לגביית החוב. בעניין זה נדגיש, כי מאחר והדיבור "שימוש מועיל" נתון לפרשנות, יש צורך להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום בכדי להצביע על מחדלי הזוכה.

 מעיון בפסיקה נוספת ניתן למנות עוד מספר פרמטרים אשר משמים אבני בוחן בנושא הסרת עיקול שחלפו 3 שנים ממועד רישומו.

העדר אפשרות למימוש הנכס – ייתכן מצב, בו נרשם עיקול על נכס מקרקעין ואף ייתכן שבמקרים מסוימים מדובר בעיקול שאכן מועיל לזוכה לגביית החוב אולם באספקלריה של סעיף 41 לחוק ההוצל"פ, אין בכך די. כוונתנו הינה למקרים בהם הסיכויים למימוש הנכס נמוכים. ראה דוגמא טובה לכך במאמרנו "תביעות לפירוק שיתוף המוגשות על ידי כונסי נכסים לאחר הלכת כובשי", בביטאון מספר 4.

תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם)(הוראת שעה), התש"ע-2010 (להלן: "תקנות הגניזה") – תקנות הגניזה קובעות, כי תיק הוצל"פ שנפתח לפני  יום 31.12.2002, ולא בוצעו בו פעולות לאחר יום 31.12.05 "יראו את התיק כאילו נסתיימו ובוטלו כל ההליכים (להלן – תיק סגור)" [תקנה 1 לתקנות הגניזה]. נימוק נוסף וטוב אשר יכול לשמש כעילה להסרת העיקול הינו, שדינו של תיק ההוצל"פ סגירה ולכן, יחד עמו יש להסיר גם את העיקול שהוטל במסגרת תיק ההוצל"פ. לשון אחרת, ניתן לטעון שמדובר בתיק הוצל"פ אשר נמנה בין אותם תיקים, ששר המשפטים ראה לנכון להורות על סגירתם.

חוסר מעש – בהיקש לדיני חוסר המעש בסדר הדין האזרחי, ניתן לטעון גם לחסור מעש במסגרת הליכי הוצאה לפועל (חלק מבתי המשפט מקבלים טענה זו כנימוק לבקשה להסרת עיקול).

 לעניין זה, יפים הדברים שנקבעו על ידי בית המשפט בפסק הדין בעניין המנוח, בעמ' 9:"נדבך נוסף לתמיכה בהצדקת ביטול העיקול במקרה זה ניתן ללמוד על דרך ההיקש מהוראות תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם)(הוראות שעה), תש"ע-2010, שם מורה מחוקק המשנה, כי תיק הוצאה לפועל, שלא ננקט בו הליך כלשהו במשך שלוש שנים, יראו אותו כאילו הסתיימו בו כל ההליכים ובוטלו. מהוראה זו ניתן ללמוד על מגמה, שלא להותיר על כנם הליכי הוצאה לפועל בתיקים בהם אין הזוכה עושה דבר לאורך זמן לשם גביית המגיע לו. נראה כי ביסוד תכלית הדברים עומד גם הרצון שלא להעמיס על המערכת תיקים ישנים שלא נעשה בהם דבר. יפים הדברים גם למקרה הנדון כאן. סיכומם של דברים, דין העיקול להתבטל"         

תכלית חוק ההוצל"פ – אחת מתכליותיו המיוחדות של חוק ההוצל"פ, הינה להגן על חייבים אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד עוד, בתשלום החוב הפסוק וכן לשמור גם על זכויות היסוד שלהם. ראו לעניין זה בברע"א 4905/98, גמזו נ' ישעיהו, פד"י נה(3) 360, 375-376:

 "התכלית (המיוחדת) השנייה המונחת ביסוד חוק ההוצאה לפועל היא להגן על החייבים אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה … זהו היבט סוציאלי, הבא להתחשב בחייב תוך מניעת ירידה לחייו. הוראות אחדות בחוק ההוצאה לפועל נועדו להבטיח הגשמתה של תכלית זו (ראו: סעיף 22(א) (מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול); סעיף 38 (הגנת בית המגורים); סעיף 39 (הגנת חייב חקלאי)). חלק מהן מסייעות, בעקיפין, לזוכה על-פי פסק-הדין, שכן הן מבטיחות כי החייב לא יאבד את יכולת הפירעון שלו …

 בצד התכלית המיוחדת שעניינה מניעת ירידה לחייו של החייב מונחת התכלית הכללית שעניינה הגנה ושמירה על כבוד האדם והחירות של החייב …

 תכלית זו מעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. כבודו של האדם כולל בחובו, כפי שראינו, הגנה על מינימום הקיום האנושי … אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הרעב ללחם, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע … כך כבודו של כל אדם; כך כבודו של חייב שאין בידו לשלם חוב פסוק במועדו וכך כבודו של חייב על-פי חוב פסוק ממזונות". 

 הרשימה דלעיל אינה רשימה סגורה, וישנם נימוקים נוספים שהיריעה במאמרנו זה קצרה מלהכיל. חשוב מאוד לזכור ולהבין, עוד לפני שמגישים את הבקשה כי ייתכן מאוד ובמקרים מסוים, עצם הגשת הבקשה יכולה להוות "חרב פיפיות" למגישה. כלומר, הגשת בקשה להסרת עיקול יכול במקרים מסוימים "להעיר את הדובים משנתם" ולגרום לזוכה שלא פעל במשך שנים, כן לפעול.

 לסיכום. ניתן אף ניתן להסיר עיקול ישן נושן שהוטל על נכס מקרקעין אך יחד עם זאת, לפני הגשת הבקשה יש להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום דיני ההוצאה לפועל בכדי שבסופו של דבר, לא יגרום הדבר לנזק לחייב.

 לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד מתתיהו ברוכים באחד מהאמצעים הבאים:

מייל: shalom@l-law.co.il  טלפון: 03-5600265