הפקדת ערובה על ידי התובע

הכותבים: עו"ד מתתיהו ברוכים ועו"ד שלום לוי

מפירמת: "לוי-ברוכים, משרד עורכי דין"

במסגרת ניהול הליכים אזרחיים המתנהלים בבתי המשפט, ניתן, באמצעות שימוש מושכל בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הקובעות את "כללי המשחק" בבית המשפט, להשיג יתרונות דיוניים רבים.

לעיתים,  היתרונות הדיונים המושגים במהלך ניהול ההליכים, גורמים לצד השני קשיים לא מבוטלים אשר יכולים בהחלט לסייע בסיום המחלוקת כאשר ידיכם על העליונה.

בכדי להמחיש את הדברים, נדון במאמרנו זה באפשרות לכפות על התובע להפקיד, כבר בראשיתו של ההליך המשפטי ערובה לשם הבטחת הוצאת הנתבע, היה ובסופו של יום תדחה התביעה.

תקנה 519 לתקנות מסדירה את סוגיית המצאת ערובה לתשלום ההוצאות. לפני שנכנס לעובי הקורה חשוב להבין, שתכליתה של התקנה הנ"ל, היא למנוע תביעות סרק בכדי להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה 11, תשע"ג-2013, עמ' 736).

חשוב לציין, כי הכלל הוא שהתובע אינו צריך להפקיד ערובה לשם הבטחת הוצאות הנתבע ולכן, עסקינן בצו שניתן באופן חריג על ידי בית המשפט ולכן, יש מקום לבחון היטב מתי יש להגיש בקשה מאין זו, ומתי לאו.

מחוקק המשנה לא ציין מהם הקריטריונים ושיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל, בבקשה המוגשת מכוח תקנה 519 לתקנות. לכן, כבדרכם של תקנות מאין אלו, הפסיקה היא זו אשר יצקה תוכן לתקנה והתוותה את הקריטריונים לעשיית שימוש בתקנה.

פסק הדין המרכזי בעניין תקנה 519 לתקנות, הוא פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 11.2.2009, ברע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ. בפסק הדין בית המשפט העליון היה ער לעובדה שאין בתקנות קריטריונים וציין, בראי תכלית התקנה, כי יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע, לבין זכותו של הנתבע שלא יצא עם ידיו על ראשו עת נדחתה התביעה כנגדו.

בית במשפט ציין בהמשך הדברים, מהם הקריטריונים שלדידו רלוונטיים לתקנה 519 לתקנות:

"עיקר תכלית התקנה היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים …

 הפסיקה התוותה כללים מדריכים וסוגי מקרים שבהם ייעשה שימוש בתקנה זו, בשים לב להיעדר קריטריונים בתקנה עצמה. מקובל כי בעת שקילת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות … לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו… שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להחליט בעניין תקנה 519(א) לתקנות רחב הוא.

בית המשפט מביא בחשבון גם שיקולים נוספים, כגון: סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה וכן מיהות הצדדים. במסגרת זו ניתן אף משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך.

שיקול משמעותי נוסף שהתווסף החל משנת 1992 לסוגיה נכבדה זו מתמקד בפגיעה-בכוח בזכות הקניין של התובע באמצעות האפשרות להטיל עליו ערובה להוצאות הנתבע"

 אין ספק, שגלומים בתקנה יתרונות רבים וכוונתו, לא רק בהיבט הבטחת הוצאות הנתבע, אלא לכך שהנתבע "גורם" לבית המפשט להגיד את דברו כבר לפני שמיעת הראיות, בעת קבלתו את הבקשה והדבר מהווה מכה קשה לתובע, אשר כבר נחשף לעמדתו של בית המשפט לפיה, תביעתו חלשה.

 לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד מתתיהו ברוכים באחד מהאמצעים הבאים:

מייל: shalom@l-law.co.il  טלפון: 03-5600265