בטאון מספר 15- צו תשלומים בהוצאה לפועל

צו תשלומים בהוצאה לפועלimages (1)

 

חייבים רבים סבורים, כי היה ותיק הוצאה לפועל נפתח נגדם ואין בידם לשלם את מלוא החוב, הרי שעולמם הולך להיחרב עליהם. בכדי לשפוך אור על תפיסה קלוקלת זו, נבהיר במאמרנו את האפשרויות המשפטית העומדת בפני החייבים, בין היתר לבקש לשלם את החוב, בשיעורין.

בטרם נכנס לגופו של עניין, חשוב להגדיר, מיהו למעשה חייב?

ההגדרה בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") מגדירה חייב כך "מי שפסק דין ניתן לחובתו".

המונח פסק דין מוגדר כך: "פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי".

כמובן שההגדרות הנ"ל אינן ממצות את הגדרת ה"חייב". שכן, ישנן ישויות משפטיות רבות שעשויות להיות מוגדרות כ"חייב", אך לאו דווקא מכוח פסק דין או החלטה אחרת. לדוגמא – חייב מכוח שטר.

ולגופו של עניין. כאשר נפתח נגד חייב תיק הוצאה לפועל, החוק מעניק לו "תקופת חסד", במסגרתה על הזוכה להמציא לחייב "אזהרה", כאשר הכלל הוא שממועד המצאת האזהרה יש לחייב 20 ימים לפעול (בתיק הוצאה לפועל שנפתח לשם ביצוע פסק דין או החלטה), בטרם יינקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל.

החריג לכלל הוא, שיש לזוכה אפשרות לבקש להטיל עיקול על נכסי החייב, במעמד צד אחד, עוד בטרם מסירת אזהרה. סוגיה זו, היא נושא למאמר נפרד, אך נציין לצורכי דיוננו, כי קנויה לזוכה אפשרות כזו.

בתקופת החסד, עומדות בפני החייב מספר אפשרויות:

  1. להסדיר את מלוא החוב הנקוב, או אז ייסגר אוטומטית תיק ההוצאה לפועל, על כל המשתמע מכך.
  2. לשלם את התשלום החודשי שנקוב באזהרה.

(מנהל מערכת הוצאה לפועל קבע כלליים בדבר הוראות תשלום לחובות פסוקים. הווה אומר, שכבר על גבי האזהרה יהיה רשום סכום חודשי שבאפשרות החייב לשלם, מדי חודש בחודשו. הסכום נקבע ביחס לגובה החוב בתיק בדרך כלל).

  1. הגשת בקשה לצו תשלומים.
  2. התייצבות פיזית בלשכת ההוצאה לפועל, לצורך ביצוע חקירת יכולת פרונטאלית.

בהתאם לכותרת ניתן ללמוד, כי נשוא המאמר תהיה האפשרות השלישית.

לצורך הגשת בקשה לצו תשלומים, על החייב למלא טופס "שאלון וכתב ויתור סודיות" (טופס 222), כאשר לכאורה מעיון בטופס נראה, כי מדובר בסך הכל במסירת פרטים אינפורמטיביים אודות החייב, תוך צירוף מסמכים נלווים בתמיכה לשאלון.

השאלון וכתב הוס"ר, טומנים בחובם היבטים חשובים שחייב רגיל, עת הוא ממלא את השאלון, לא שם ליבו להשלכות של הדברים. במילים אחרות, חשוב להקפיד הקפדה יתרה באופן מילוי השאלון וזאת, מאחר שכפי שנדגים ונמחיש, לעיתים קרובות חייבים אינם מבינים את ההשלכות של תוכן השאלון.

רכיבי הוצאות – אחד מהפרקים שיש למלא, הוא רכיב של הוצאות. חייבים אינם יודעים, כי ישנן הוצאות שניתן לציינם, והן נחשבות כהוצאות לגיטימיות, אך נוכח היעדר ידיעה, הוצאה זו אינה מצוינת.

חקירה נגדית – החייב צריך לדעת ולהבין היטב, כי לזוכה ישנה אפשרות קנויה לבקש ולחקור את החייב בין היתר, על סמך אותו שאלון שמילא, ואף לעמת אותו עם כל הפרטים שציין בשאלון.

 

מילוי השאלון כראוי – כאמור, לאחר קבלת האזהרה, לחייב ישנה אומנם תקופת חסד, אך ביחס למסמכים הרבים שיש להמציא בתמיכה לשאלון, היא תקופה קצרה. שכן, יש להמציא אסמכתאות לכל ההוצאות וההכנסות הנטענות, לרבות דפי חשבון, תדפיס כרטיסי חיוב וכיוצ"ב.

לעיתים יוצא מצב, כי חייבים אינם מכלכלים את זמנם נכונה ולא עלה בידם להגיש את הבקשה לצו תשלומים במועד. דבר שהינו בבחינת הר גורל מאחר ויום לאחר סיום תקופת החסד, נפתחת האפשרות בפני הזוכה לנקוט בהליכים הוצאה לפועל, לרבות עיקול חשבונות בנק וכיוצ"ב.

וכן, ישנם מצבים בהם חייבים מגישים את הבקשות באופן לקוי וכך יוצא מצב, שלא ניתנים צווי תשלומים במועד (בין אם הבקשות חזרו נוכח בעיות פרוצדוראליות ובין אם, הבקשות נדחות ומוחזרות עם מתן הוראות להשלמת פרטים ו/או עובדות ו/או מסמכים נוספים).

רוצה לומר, כי היה ולא יינתן צו, החייב יהא חשוף לנקיטת הליכים כנגדו.
לסיום חשוב לציין, כי מתן צו תשלומים אינו חזות הכל. כלומר, יקבע צו תשלומים וההליכים נגד החייב יעוכבו (ברגיל מעכבים הליכים מבצעיים), אך חשוב לדעת, כי אין במתן הצו כדי לעכב נקיטת הליכים נגד נכסי החייב, כדוגמת עיקול ומימוש כספים נזילים, מימוש נכסי נדל"ן וכיוצ"ב.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף למתן ייעוץ משפטי, והאמור לעיל אינו ממצה את כל הסוגיות המשפטיות שבנושא הנדון ועשיית שימוש ו/או הסתמכות על האמור, הינו באחריות הקורא בלבד.  

מייל: shalom@l-law.co.il  טלפון: 03-5600265