ביטאון מספר 16- מתן הפטר לחייב מוגבל

images 

מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל – תחילתה של מהפכה?

טרם פיזור הממשלה הקודמת, החלו במשרד המשפטים, לקדם את תזכיר חוק ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים)(הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן: "תזכיר החוק") שהיה וייצא לפועל, תרתי משמע, יהווה מהפכה של ממש עבור החייבים, באשר הם, במדינת ישראל.

כיום, הדין הישראלי מאפשר לחייבים למחוק את חובותיהם, כמובן בכפוף לתנאים מסוימים, באמצעות הליך של פשיטת רגל בלבד. זאת, בעוד שרשמי ההוצאה לפועל, אינם מוסמכים "למחוק" חובות, ובלשון משפטית, לתת הפטר.

כוונתו של תזכיר החוק, הוא לתת אפשרות לרשמי ההוצאה לפועל, להפטיר חייבים מחובותיהם, ללא צורך בנקיטת הליכי פשיטת רגל אשר לרוב, אף לאחר גילוי הדעת של כונס הנכסים הרשמי מיום 1.9.13, הינם ארוכים ומסורבלים.

במאמרנו זה, נעסוק אם כן, בתזכיר החוק. בטרם נציג עמדתנו ביחס לתזכיר זה, ובכדי לחדד את הדברים, נדון בתמצית, בראשית מאמרנו, במוסד פשיטת הרגל, מוסד ההוצאה לפועל בנוסחם דהיום וכן, נדון בתזכיר החוק, משמעותיו והשלכותיו הרות הגורל לחייבים במדינת ישראל.

פשיטת רגל

 

פתיחת ההליך – הליך פשיטת הרגל יכול להינקט הן על ידי החייב עצמו, או על ידי מי מנושיו. התשובה לשאלה אימתי יש מקום לנקוט בהליך זה, בהכרח שונה בין חייב לבין נושה.

ברגיל, חייבים נוקטים בהליכי פשיטת רגל, כאשר סכומי החוב "תופחים", ואין באפשרותם לשלמם וברצונם, שחובות אלה יימחקו והכל, במטרה לתת להם אפשרות לפתוח דף חדש בחייהם.

נושים מנגד, ינקטו בהליכי פשיטת רגל, אימתי שהדין אינו מאפשר להם לנקוט פעולות נגד החייב אלא בהליכי פשיטת רגל, כדוגמת ביטול הענקות (הכוונה בעיקר לנקיטת הליכים נגד נכסים של החייב שאינם רשומים על שמם).

יש לציין, בהקשר זה, כי במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), הוסף סעיף 77א לחוק ההוצל"פ, המקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות להשהות הליכים כנגד חייבים, בכדי לאפשר להם אפשרות לנקוט בעצמם בהליכי פשיטת רגל, מקום שבו נוכח הרשם לראות, כי אין תועלת בהליכי ההוצאה לפועל.

מטרות ההליך­

להליכי פשיטת הרגל שתי מטרות:

  1. לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין הנושים;
  2. בסיומו של ההליך, לחייב ישנה אפשרות לפתוח דף חדש בחייו ע"י קבלת הפטר מחובותיו. תכלית מטרה זו, היא לקיים אינטרס חברתי ולאפשר לחייב לחזור לפעילות כלכלית תקינה, תוך הפטר מחובותיו ולקיים את עצמו בכבוד.

במסגרת ההליך, החייב ייחקר ע"י הכונס הרשמי או בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט, כאשר מטרת החקירה לבדוק אודות הכנסותיו והוצאותיו של החייב, נכסיו, האם חובות נוצרו בתום לב והאם הגיע להליך בידיים נקיות (ראו רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814).

תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות: הראשונה, לפני הגשת הבקשה, דרך היווצרות החובות והשנייה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל. על החייב יהיה לשכנע את בית המשפט כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מפעילות עסקית ולא מחוסר תום לב (למשל, הימורים, גניבה), בכדי לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

ההליך עצמו – לאחר מתן צו כינוס הנכסים נגד החייב, לנושי החייב ישנם 6 חודשים להגיש תביעות חוב. כמו כן, במועד זה על בעל התפקיד (כנ"ר או מנהל מיוחד) לפעול, לשם בדיקת נכסי החייב לשם נקיטת הליכים מתאימים, לשמירתם.

בשלב ראשוני זה, תיערך כאמור לחייב חקירה וממועד מתן צו הכינוס, יהא על החייב להגיש דו"חות דו חודשיים, לשלם את צו התשלומים שנקבע לו בצו הכינוס (ברגיל ניתן צו זהה לצו שניתן על לחייב בהוצאה לפועל) ומנגד, יזכה לעיכוב הליכים משפטיים כנגדו (למעט כנגד נושים מובטחים – ראה בעניין זה את הלכת גרבש – פש"ר 466/93 יחיאל גרבש נ' עו"ד י. שלף, הנאמן ואח' (פורסם במאגרים, 14.12.2000).

בשלב השני של ההליך, יוכרז החייב כפושט רגל, ימונה לו נאמן כאשר נכסי החייב, יוקנו אוטומטית לנאמן (ראה סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980).

הוצאה לפועל

 

אין זה המקום להיכנס להגדרת חייב, ובעניין זה נפנה למאמרנו בביטאון הקודם (בטאון מספר 15 – צו תשלומים בהוצאה לפועל) אך לצורך מאמרנו, נצא מנקודת הנחה, כי עסקינן בחייב שפתוח כנגדו תיק הוצאה לפועל, בגין חוב חלוט.

באפשרות החייב לנקוט מספר הליכים, עת נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל. בתמצית, באפשרותו להתנהל בכל תיק ותיק שנפתח כנגדו, הווה אומר להגיע להסדר תשלומים בין אם בהסכמה עם הזוכה ובין אם מכוח צו תשלומים.

אפשרות נוספת שבאפשרותו של חייב, שפתוחים נגדו מספר תיקים, היא לבקש שתיקיו יאוחדו לתיק אחד, במסגרתו ייקבע לחייב צו תשלומים חודשים, כל תיקי ההוצאה לפועל הפרטניים שפתוחים כנגד החייב יאוחדו לתיק האיחוד, וכספי החייב ישולמו ישירות לתיק האיחוד, אשר אלה יחולקו על ידי ההוצאה לפועל, לתיקים הפרטניים, בהתאם לגובה הנשייה של כל זוכה וזוכה בתיק הפרטני שלו.

ישנן נקודות השקה זהות למוסד איחוד התיקים (חייב מוגבל באמצעים( למוסד פשיטת הרגל, אשר עיקרן עיכוב הליכים מבצעיים כנגדו (נכסי החייב אינם מוגנים מפני עיקול ומימוש) וההגבלות שיחולו עליו.

מבצע השמיטה של משרד המשפטים- תזכיר החוק

 

כפי שניתן להיווכח וכפי שציינו בראשית מאמרנו, באפשרות חייבים לנקוט בהליך של איחוד תיקים או, בהליך של פשיטת רגל, על חסרונותיהם ויתרונותיה של כל הליך והליך. יחד עם זאת, השוני הגדול ביותר בין שני הליכים אילו הוא, שנכון להיום לא ניתן למחוק את החובות בהוצאה לפועל, בעוד שהדרך היחידה לעשות כן, היא באמצעות נקיטת הליכי פשיטת רגל.

או אז, נכנס משרד המשפטים לתמונה וכתב תזכיר חוק אשר לדידנו, מהווה מהפכה של ממש בהליכי הגבייה החלים במדינת ישראל.

עיקרי התזכיר

 

מטרתו של התזכיר הינו, לאפשר לרשמי ההוצאה לפועל סמכות, לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים שעומדים בתנאים שנפרט להלן.

כדי לסבר את האוזן נציין, כי חייב מוגבל באמצעים הוא חייב שמבקש לפרוס את תשלום חובותיו בהוצאה לפועל, לתקופות העולות על התקופות הקבועות בחוק ובדרך כלל, חייב שמוכרז כמוגבל באמצעים, יינתן כנגדו צו לאיחוד תיקיו.

להלן התנאים שעל החייבים לעמוד, לצורך קבלת הפטר בהוצאה לפועל:

  1. החייב מוגבלת באמצעים בחמש השנים האחרונות;
  2. סך חובותיו עולים על סך של 400,000 ₪;
  3. הרשם שוכנע שלחייב אין נכסים הניתנים לעיקול ולמימוש, למעט עיקול משכורת;
  4. צו התשלומים החודשיים שנקבע לחייב, לא מאפשר פירעון של 10% מקרן החוב, בשלוש השנים הקרובות;
  5. החייב עומד בצו התשלומים שנקבע לו, אלא אם כן שוכנע הרשם, שהחייב לא שלם את צו התשלומים עקב הרעה משמעותית במצבו הכלכלי או מנסיבות חריגות אחרות;

חשוב לציין מספר נקודות חשובות, שעולות מהתזכיר:

  • הסייגים שחלים על אי מתן הפטר מכוח הפקודה, חלים גם בעניינו, בשינויים המחויבים (לדוגמא: העברות נכסים במרמה);
  • לא יינתן צו הפטר לחייבים אשר בצעו הענקות או העדפות, כמשמעותם בפקודה;
  • היה ויוכח על ידי מי מהנושים, כי מתן ההפטר יגרום לו לפגיעה כלכלית משמעותית, לא יינתן הפטר;
  • את בקשת ההפטר יש להגיש בצירוף תצהיר ורשימת נושים;
  • יבוצע פרסום של הליך מתן ההפטר, באתר האינטרנט של רשות האכיפה ובשני עיתונים יומיים;
  • נושים יהיו רשאים להגיש התנגדויותיהם להפטר, ואלה ייקבעו לדיון;

נקודה נוספת שמוזכרת בתזכיר, שלא ניתן להתעלם ממנה ולמלמדת על המגמה הרווחת של המדינה (ראה גם גילוי הדעת של כונס הנכסים הרשמי מיום 1.9.13) היא הפעולה האקטיבית שמחיל התזכיר על הרשות, לערוך רשימה אחת לשנה שבה יופיעו חייבים אשר לכאורה זכאים לבקש הפטר ולא רק זאת, אף ליידע אותם בדבר אפשרותם להגיש בקשה למתן הפטר.

תזכיר החוק נכתב, לפני פיזור הממשלה ועתה, עם כינונה של ממשלה חדשה, אנו מאמינים שתזכיר החוק ירקום עור וגידים בחודשים הקרובים. יחד עם זאת, הרי שהעולם כמנהגו נוהג, ומדובר בטיוטה ראשונית אשר צריכה לעבור את הצינורות המקובלים (וועדות רלוונטיות, התנגדויות של גורמים רלוונטיים, קריאות בכנסת ותיקונים לתזכיר) וככל הנראה, תלבש צורה שונה מצורתה היום.

לסיכום, יסודו של התזכיר הוא מהפכה של ממש בעולם המשפטי של חדלי הפירעון וכבר עתה, ישנם מספר לא מבוטל של חייבים, אשר יושבים על הגדר וממתינים בכיליון עיניים, למוצא פיה של הכנסת.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף למתן ייעוץ משפטי, והאמור לעיל אינו ממצה את כל הסוגיות המשפטיות שבנושא הנדון ועשיית שימוש ו/או הסתמכות על האמור, הינו באחריות הקורא בלבד.  

מייל: shalom@l-law.co.il  טלפון: 03-5600265