ביטאון מס. 17 – חזקת התא המשפחתי – ניתנת לסתירה

הכותבים: עו"ד שלום לוי והגב' טל פזי, קדם מתמחה

חוק מיסוי מקרקעין, תשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק") קובע חזקה לעניין התא המשפחתי. סעיף 9 לחוק, דן בחזקת התא המשפחתי בכובע של רוכש (מס רכישה) וסעיף 49 (ב) לחוק, דן בכובע של מוכר (מס שבח). בחזקת התא המשפחתי נקבע, מוכר ובן זוגו (למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד) וילדיהם שטרם הגיעו ל – 18 שנים יחשבו כמוכר אחד (להלן: "חזקת התא המשפחתי").

בהלכת שלמי, ע"א 3178/12 יגאל שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין (להלן: "הלכת שלמי"), ביהמ"ש העליון הגיע למסקנה, כי ניתן להגיע לסינרגיה משפטית בין דיני הקניין לדיני המשפחה וכלה בדיני המס. הדין מעניק כוח להסכם ממון באמצעות דיני הקניין, אולם, סעיף 49(ב) לחוק, הקובע את חזקת התא המשפחתי אינו מתייחס להסכם ממון שנחתם בין בני הזוג המוגדרים יחדיו כמוכר, כלשון הסעיף "לעניין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו … כמוכר אחד."

עניינו הרואות שהסעיף שותק לגבי הסכם ממון שבין בני הזוג, מכאן הסיק כבוד בית המשפט העליון בהלכת שלמי, כי המדובר הוא בחזקה הניתנת לסתירה. לפי גישה זו, הסכם ממון גובר על חזקת התא המשפחתי, בניגוד לקביעה בהלכת עברי, ע"א 3489/99, מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ´ אן מרי עברי, פ"ד נד(5) 589, נקבע כי ניצול הפטור בסעיף 49 לחוק (ראוי לציין כי אז דובר על סעיף 49 לחוק במתכונתו הישנה – פעם ב -4 שנים) על ידי מי מבני הזוג נספרת במניין הפטורים של בן הזוג האחר, אף אם דובר בדירה שהינה רכוש נפרד בהתאם להסכם ממון.

כאמור, בהלכת שלמי תמכו השופטים בגישה המקלה, לפיה, יש בכוחו של הסכם ממון ועמידה בתנאיו כדי לסתור את חזקת התא המשפחתי, אזי שימוש בן זוג אחד בפטור לא תמנע שימוש בפטור על ידי בן הזוג האחר.

ביום 14.05.2015, חלה הרחבה מקלה בעניין פרשנות חזקת התא המשפחתי בפס"ד בעניין רפפורט, ו"ע (מרכז) 54905-05-13 רפפורט נ' מנהל מסמ"ק מרכז בנוגע למס רכישה. בני הזוג רפפורט פתחו פרק ב' בחייהם ונשאו, אך בטרם עשו זאת, חתמו בני הזוג על הסכם ממון אשר במסגרתו נקבעה הפרדה רכושית מלאה בין בני הזוג.

חזקת התא המשפחתימר רפפורט מכר לפני נישואיו דירת מגורים ורכש דירה אחרת במקומה במהלך תקופת הנישואים.

מנהל מסמ"ק, הוציא שומת רכישה לפיה מחצית הדירה תהא פטורה ממס רכישה (הואיל ומדובר בדירה יחידה אצל מר רפפורט וכן, אינה עולה על המדרגות החייבות במס) ואילו המחצית האחרת של הדירה תמוסה במס רכישה כדירת השקעה, שכן גב' רפפורט נכנסה לברית הנישואין, כאשר באמתחתה 2 דירות מגורים.

בית המשפט קבע ,כי לאור הלכת שלמי יש לקבוע דין זהה אף לעניין מס רכישה, בהתייחס לכך שבין בני הזוג יש הסכם ממון היוצר הפרדה רכושית מלאה, ובני הזוג עומדים בתנאי הסכם הממון. וכן בנוסף נקבעו מבחני עזר כלהלן: 1. האם בני הזוג גרים דרך קבע בדירה הנרכשת. 2. מהי מידת מעורבות הצד האחר במימון הדירה הנרכשת. 3. האם הדירה מומנה במשכנתא ואם כן, האם היא נפרעת מכספים משותפים. 4. מה השימוש שנעשה בפירות שהדירה מניבה.

בית המשפט קבע כי לאור השינוי בגישה, יש לחייב את כל הדירה לפי מדרגה של רוכש דירה יחידה, בהתאם למעמדו של הבעל.

לפיכך, ניתן לגרוס כי ככול ויש בין בני זוג הסכם ממון והפרדה רכושית מלאה, יכול כל אחד מהם לקנות ולמכור דירה יחידה במהלך הנישואין בעת ובעונה אחת והטרנזקציות הנ"ל, יזכו להטבות הגלומות בחוק (הן במס שבח והן במס רכישה), בהנחה שבני הזוג עומדים ביתר התנאים וכך למעשה  מתאפשר לעקוף את המגבלות הקיימות בחוק.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד שלום לוי, באחד האמצעים הבאים:

מייל: shalom@l-law.co.il  טלפון: 03-5600265