ביטאון מס' 27 – עמדת בתי המשפט ביחס לעמידת החייבים בקריטריונים לקבלת הפטר בהוצאה לפועל

בית המשפטבהמשך למאמרים קודמים שפרסמנו בנושא (ביטאון מספר 16 ו- 20) עדכנו, כי הכנסת אישרה את התיקון לחוק ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים) (הוראת שעה), התשע"ה-  2014 (להלן: "החוק").

לאחר כניסתו לתוקף של החוק, החלו חייבים להגיש בקשות לקבלת הפטר בהוצאה לפועל כאשר מהחלטות שניתנו על ידי רשמי ההוצאה לפועל, ניתן כבר לתת את דגשינו המקצועיים והפרקטיים לסוגיה זו. כמו כן, לאור פסק דין ראשון שניתן בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת רשם ההוצאה לפועל, ניתן לזהות גם, את עמדת בית המשפט בסוגיה זו.

מאחר והמחוקק חפץ ביקרם של החייבים, האחרונים מקבלים הודעה יזומה מרשות האכיפה והגבייה לפיהם הם "מועמדים להפטר". יתר על כן, קידוד זה יופיע גם על גבי תדפיסי תיקים המונפקים בעניינם של החייבים.

אסור לטעות ולחשוב, כי עצם הקידוד על ידי רשות האכיפה והגבייה מאשר שהחייב עומד בתנאי החוק, אלא מדובר במעין קריאת כיוון לחייבים. הבדיקה הקפדנית יש לומר, מתבצעת לאחר הגשת הבקשה (כבר במילוי הבקשה על החייב להצהיר שהוא עומד בקריטריונים).

לאחר שהחייב מגיש את הבקשה, נערכת בדיקה ראשונית על ידי רשם ההוצאה לפועל שהחייב עומד בתנאים. לאחר מכן, היה ואכן כך, יידרש החייב להמציא מסמכים נוספים (תדפיס ממס שבח ללא תיחום בזמן; תדפיס מהנהלת בתי המשפט; הבהרות לגבי ירושה וכיו"ב). כמו כן, הרשם אוטומטית נותן צו שמופנה לגורמים המופיעים בתוספת לחוק, למסור מידע אודות החייב.

לאחר מכן, על החייב להגיש בקשות חוזרות בצירוף המסמכים המבוקשים, וכן תוך מתן הבהרות שנדרשות אודות מצבו כאשר בד בבד, נבחנים כל הנתונים שנתקבלו אודות החייב מהגורמים האמורים.

ביום 14.1.2016, ניתן לראשונה פסק דין בבקשת רשות ערעור, שהוגשה על החלטת רשם הוצאה לפועל (כב' הרשם עוזי מאיר; הוצל"פ ת"א), אשר דחתה בקשת חייב לקבלת צו הפטר. פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט עודד מאור) (רע"צ 48590-11-15 בן שעיה נ' מועצה אזורית שומרון).

פסק הדין דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה אך מנימוקי פסק הדין ניתן ללמוד, אודות עמדתו של בית המשפט לחוק החדש שנחקק זה עתה.

בקשת החייב לקבלת הפטר נדחתה, מאחר והחייב לא עמד בצו חיוב התשלומים שנקבע לו, בשלוש השנים שקדמו לבקשה. במסגרת בקשת רשות הערעור טען החייב, כי ההחלטה מנוגדת לתכלית החוק  ואף טען, שאומנם לא עמד בתנאי אחד אך סעיף הסל בחוק, כפי שיפורט להלן, מכשיר את הקרקע למתן הפטר.

במסגרת החוק, המחוקק העניק לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לאשר בקשת הפטר, גם אם החייב לא עמד בכל התנאים בצורה דווקנית וזאת "אם שוכנע כי החייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נוסעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחר, שיירשמו" [סעיף 69י3(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967].

החייב לא הצליח לשכנע את הרשם וגם לא את בית המשפט, כי הוא נכנס בדלת אמותיו של הסעיף הנ"ל, אך יש בקביעותיו של בית המשפט ללמוד, כיצד מפרש בית המשפט את שיקול הדעת שניתן לרשמי ההוצאה לפועל, על ידי המחוקק [ההדגשות שלי – מ.ב.]:

"שיקול דעת הרשם ביחס למתן הפטר לחייב שלא עמד בתנאי הסף של סעיף 69י3 הנזכר הוא מסויג ומצומצם למקרים חריגים, בהם חייב לא עמד בצו התשלומים שניתן לאחר חקירה, והכפופים לתום לבו של החייב.

על מנת שהדברים האמורים לעיל, כי על רשם ההוצאה לפועל לבדוק את קיום תנאי הסף לכניסת חייב למסלול הפטר בקפדנות, לא ייוותרו בלא הסבר, יובהרו עתה בקצרה:

ככלל, על חייב לעמוד בצו חיוב בתשלומים כסדרו.

שינוי בנסיבות וביכולת החייב לשלם את צו התשלומים שנקבע – מחייב פנייה מחודשת לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיבחן את שינוי הצו, וכך ימשיך החייב לשלם את צו התשלומים כסדרו.

העדר תשלום סדיר על פי הצו, בשל הרעה במצב כלכלי, ומחדל בפנייה לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיפחית את הצו שניתן, כמוהו כהתנהלות בחוסר תום לב, שתצדיק, במקרים שנסיבותיהם מתאימות, גם פיזור תיק איחוד.

בתיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל ניתנה האפשרות לאותם חייבים שהתנהלותם מול הנושים היתה בחוסר תום לב, כאשר לא שילמו את צו התשלומים ואף לא פנו בבקשה מתאימה להפחית אותו, להיכנס למסלול ההפטר וזאת אם "חלה הרעה של ממש במצבם הכלכלי וזאת לא בשל התנהגות בחוסר תום לב".

הנה כי כן, ניתנה האפשרות לחייב שלא עמד בצו התשלומים לשכנע את רשם ההוצאה לפועל כי נסיבות חריגות ויוצאות דופן מצדיקות פתיחת שערי ההפטר בפניו. ואולם, יש לטעמי לקרוא את הוראות החוק על רקע דרישת תום הלב כאמור,  ומשכך ייעשה שימוש בחריג זה במשורה ובנסיבות יוצאות דופן"

לראשונה, בית המשפט יוצק תוכן לתוכן סעיף הסל וקובע, כי ככלל שימוש בסעיף הסל אשר הוא למעשה חריג לכלל, ייעשה במשורה ורק במקרים חריגים.

עמדת בית המשפט אשר צידדה בהחלטת הרשם, היא שיש לעמוד לכאורה באופן דווקני בתנאים ושימוש בסעיף הסל המקנה שיקול דעת לרשם "לרכך" קריטריון זה או אחר, יעשה באופן חריג.

אנו סבורים, כי בטרם חייב יגיש בקשתו למתן צו הפטר ו"יבזבז" את ההזדמנות שנפלה בחלקו לקבל הפטר מחובותיו, עליו לעשות בדיקה קפדנית ומדוקדקת בעמידה בקריטריונים וייתכן גם במקרים מסוימים, לאור פסק הדין הראשון שניתן בנושא, שיש מקום לבצע "מקצה שיפורים" לפני שהחייב מגיש את בקשת ההפטר.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד מתתיהו ברוכים, באחד האמצעים הבאים:

מייל :  shalom@l-law.co.il   טלפון: 03-5600265

המידע המוצג באתר אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף להתייעצות עם עורך דין מקרקעין. כל הסתמכות על המידע היא באחריות הגולש בלבד. הגלישה היא בהתאם לתקנון האתר
© 2013 כל הזכויות שמורות ל - l-law.co.il | משרד עו"ד לוי-ברוכים | עורך דין מקרקעין - מיסוי - הוצאה לפועל - משפט מסחרי
אתרים מותאמים לסלולרי אינטרנט לעסקים